Collected from HeArukh Temurah 8a – הערוך על סדר הש"ס תמורה ח.‏ – Shas HaMeforash

אֵיתִיבֵיהּ בִּבְכוֹר נֶאֱמַר לֹא תִפְדֶּה וְנִמְכָּר הוּא בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בִּזְמַן הַזֶּה אֵימָא סֵיפָא {במדבר י״ח:י״ז} וְאֶת דָּמָם תִּזְרוֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּזְמַן הַזֶּה מִי אִיכָּא מִזְבֵּחַ אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. וּבְמַאי אִילֵימָא בְּבַעַל מוּם אֵימָא סֵיפָא וְאֶת דָּמָם תִּזְרוֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר מִי חֲזֵי לְהַקְרָבָה אֶלָּא לָאו בְּתָם וְקָתָנֵי נִמְכָּר הוּא (אַלְמָא אִית לְהוּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּיהּ). מִידֵּי אִירְיָא רֵישָׁא בְּבַעַל מוּם סֵיפָא בְּתָם.: מֵתִיב רַב מְשַׁרְשְׁיָא ^אכֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרֵבה וְלָדָהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת מְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה וּשְׁנֵיהֶם אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה וְחוֹלְקִין חֵלֶק אֶחָד עַל הַגּוֹרֶן בְּכוֹרָן יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן. בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בִּזְמַן הַזֶּה מַאי שְׁנָא דִּידַן וּמַאי שְׁנָא דִּידְהוּ דִּידַן נָמֵי מוּמִין בָּעֵינַן אֶלָּא לָאו בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אִית לְהוּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּ שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לֵית לֵיהּ לֵיתֵי גִּזְבָּר וְלִישְׁקְלֵא. לְעוֹלָם בִּזְמַן הַזֶּה וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ מַאי שְׁנָא דִּידַן וּמַאי שְׁנָא דִּידְהוּ אֲנַן יָהֲבִינַן לֵיהּ לְכֹהֵן בְּמוּמַיְיהוּ אִינְהוּ כֵּיוָן דְּאִיכָּא בְּהוּ מִקְצָת כֹּהֵן מַפְקַע לֵיהּ לְכֹהֲנִים.: ל״אלִישָּׁנָא אַחֲרִינָא בִּזְמַן הַזֶּה מַאי אִירְיָא בְּכוֹרוֹת דְּהָלֵין סְפֵיקוֹת אֲפִילּוּ דִּידַן נָמֵי יִרְעוּ אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים וְאִי בְּבַעַל מוּם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ הָא מְסוֹאָבִין וְקָיְימִין אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּתַמִּין (וְהָכִי הוּא דְּלָא מְזַבְּנִי) וַדַּאי. לְעוֹלָם בִּזְמַן הַזֶּה מַאי קַשְׁיָא לָךְ אפי׳אֲפִילּוּ דִּילַן נָמֵי יִרְעוּ לָא מָצִינוּ מדחית לֵיהּ לְכֹהֵן דְּלָא אִית כָּאן סְפֵק כְּהוּנָּה הָנֵי סְפֵיקוֹת מְדַחוּ לְכֹהֵן כֹּל חַד וְחַד א״לאָמַר לֵיהּ לְכֹהֵן דַּאֲנָא כֹּהֵן וַאֲנָא כֹּהֵן.: מֵיתִיבִי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר {דברים י״ג:ט״ז} בְּהֶמְתָּהּ ^בפְּרָט לְבֶהֱמַת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁבָּהּ שְׁלָלָהּ פְּרָט לְכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבָּהּ. בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בִּזְמַן הַזֶּה מִי אִיכָּא עִיר הַנִּדַּחַת וְהָתְנַן ^גאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת אֶלָּא בב״דבְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. וּבְמַאי אִי נֵימָא בְּבַעַל מוּם הַיְינוּ בְּהֶמְתָּהּ אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּתָם וְאִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אִית לֵיהּ זְכִיָּיה בגוויה שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לֵית לֵיהּ לְמָה לִי מִבְּהֵמָה תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשְּׁלָלָהּ וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם. לְעוֹלָם בְּבַעַל מוּם וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ הַיְינוּ בְּהֶמְתָּהּ מִי שֶׁנֶּאֱכָל בְּתוֹרַת בְּהֶמְתָּהּ יָצְאוּ בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ בכלל בהמתה. דִּתְנַן ^דכׇּל פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין נִמְכָּרִין בָּאִיטְלִיז (וְנִשְׁחָטִין בָּאִיטְלִיז) וְנִשְׁקָלִין בְּלִיטְרָא חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר שֶׁהֲנָאָתָן לַבְּעָלִים. מֵיתִיבִי {ויקרא ה׳:כ״א} וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳ לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹן בְּעָלִים דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר לְרַבּוֹת שְׁלָמִים אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסַאי אוֹמֵר לֹא אָמַר בֶּן עַזַּאי אֶלָּא בִּבְכוֹר בִּלְבָד. בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בִּזְמַן הַזֶּה הָא דּוּמְיָא דִּשְׁלָמִים קָתָנֵי אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. וּבְמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בְּבַעַל מוּם הָא דּוּמְיָא דִּשְׁלָמִים קָתָנֵי אֶלָּא לָאו בְּתָם וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ אִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות איסורי ביאה כ׳:י״ז
טור אבן העזר ג׳:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר ג׳:ח׳

^ב רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים ד׳:י״ג

^ג רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים ד׳:ג׳

^ד רמב״ם הלכות איסורי מזבח א׳:י״ב

ערך סאב
סאב – ^א(פסחים צו:) ירעה עד שיסתאב (יבמות ק:) ובכורי יהא רועה עד שיסתאב (תמורה ח) אמר ר׳ יוחנן ותני עלה בכורן ירעה עד שיסתאב וימכר ויאכל במומו לבעלים ש״מ עד שיסתאב עד שיפול בו מום הוא ועוד פירשו ואי בבעל מום ירעו עד שיסתאבו הא סואבין וקיימין ועוד מפורש (תמורה כב) אם קודם שכיפרו בעלים תרעה עד שתסתאב ואי בעלת מום הא מסאבא וקיימא ועיקר בתורת כהנים בסופו דתניא ואם כל בהמה טמאה יכול בטמאה הכתוב מדבר כשהוא אומר למטה בפרשה אחרת ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמורה הא אינו מדבר אלא בפיסולי המוקדשין שיפדו יכול יפדו על מום עובר ת״ל אשר לא יקריבו ממנו קרבן לה׳ יצא מום עובר שהוא כשר ליקרב למחר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [אונניצבאר ווערען.]

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון